#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה רוחצים נטילת ידים בבקר?	"1) להרא""ש משום שידים עסקניות הן, ותקנו חז""ל לברך קודם ק""ש ותפילה<br>2) להרשב""א משום שנעשה בריה חדשה אחר שינה<br>3) משום רוח רעה דשיבתא ובת מלך (שבת ק""ט)<br>4) מאן דנאים טעים טעמא דמותא וכי מיתער איתדבק סטרא אחרא בידים (זוהר, הובא בב""י ופמ""ג א""א ס""ק א') [אבל מדרכ""מ (ס""ק ב') משמע דאין לחלק בין שתי טעמים אחרונים אלו, וצ""ע]"	סימן ד סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם שכח לברך ברכה השחר בבקר?	"לא יברך אח""כ (מ""ב ס""ק א') {דלפי הרא""ש רק תקנו משום תפילה, ולפני מנחה אינו יכול לברך דלפי הרשב""א דהוי כבריה חדשה הרי קיי""ל דאין לברך ברכת השחר אחר חצות, ועי' ביה""ל (סי' נ""ב ד""ה כל) מש""כ בשם תשובת הרשב""א}"	סימן ד סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם צריך לנגב ידיו?	"להלכה א""צ לנגב ידיו, אבל יש מחמירים שלא לברך עד אחר הניגוב משום רוח רעה ואינו דעת הפוסקים (מ""ב ס""ק ב') [ויש מחמירים לרחוץ פניו רק אחר הניגוב, ולזה יכול לילך ד' אמות לנגב ידיו (שע""ת ס""ק א')] {ולכאורה הנוהג כהגר""א שנוטל ד' פעמים א""צ לנגב כלל, אמנם עי' מש""כ לקמן (סי' קפ""א סעי' ח') דיש סוברים דטוב לנגב המים אחרונים משום כבוד הברכה (יש""ש) א""נ מפני שלא נקרא נטילה בלא ניגוב (רמב""ם), אבל מסתבר דזהו לגבי שאר ברכות כגון אשר יצר או בהמ""ז אבל לגבי נטילת ידים א""צ לנגב}"	סימן ד סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לילך ד' אמות בלא נטילת ידים?	"כתב הב""ח (הובא במג""א ס""ק א') דאיתא בזוהר [ליתא בפנינו אלא בכת""י (הגהות הטור)] דחייב מיתה, והב""י השמיט זה דמוטב שיהיו שוגגין ואל יהיו מזידין, אכן החת""ס הביא חולקין על הזוהר, והמ""ב (סי' א' ס""ק ב') מחמיר. [אמנם, אמר רשז""א זצ""ל שיש קבלה בשם הגר""א דלאחר שריפת הגר צדק פוטוצקי דווילנא נחלשה רוח הטומאה של שחרית לענין הליכת ד' אמות (אשי ישראל פ""ב הע' י""ז)] "	סימן ד סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר ליגע במלבושיו קודם נטילת ידים?	"מבואר מגמ' ברכות (ס' ע""ב) דמותר [דאיתא שם דילבש בגדיו ואח""כ יטול את ידיו, וכ""ת דהתם מיירי דאדם אחר מלבישו, זה אינו דמבואר בברכות (נ""א ע""א) דאל תטול חלוקך מיד השמש אפי' אם השמש כבר נטל ידיו (לבושי שרד ס""ק ד')], ודלא כסדר היום (מג""א ס""ק א', מ""ב ס""ק ב') {ולכאורה צ""ע דאם נכון הדיוק בגמ' דמותר ליגע במלבושיו קודם נטילת ידים מסדר הברכות שם, נדייק נמי דמותר לילך על הארץ [כפשוטו יותר מד' אמות] ג""כ קודם נטילת ידים, ואם נקטינן כהזוהר דאסור לילך וא""כ לא נקטינן כסדר הגמ' א""נ הסדר לאו בדוקא א""כ מהי""ת לדייק דמותר ליגע במלבושיו, ועוד יש לדחות דבודאי נוטל את ידיו מיד משום הזוהר, והגמ' כתב דיטול את ידיו שנית סמוך לתפילה ומברך על נטילה ידים וכמו שאנו נוהגין}"	סימן ד סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר ליתן המלבושים על הילד שעדיין לא נטל את ידיו?	"{כפשוטו יהא אסור מגמ' ברכות הנ""ל, אכן יש סברא להתיר דזהו דוקא אם הילד ילבש מעצמו אבל אם הגדול מלבישו לא אמרינן הכי (ר""י באק), ועוד נראה להתיר דהא דמקפידין על הילדים ליטול את ידיהם היינו בעיקר משום המאכלים שנוגעים ואחרים אוכלים אותם אבל מה שנוגעים בנקבים של עצמם לא חיישינן בה, וה""נ מצי למימר דאין להם סכנת המזיקים לעצמן. ונפק""מ בין הטעמים יהיה כשמלבש זקנים}"	סימן ד סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	איזה אברים צריך לרחוץ בבקר?	"איתא בגמ' פניו ידיו ורגליו משום כבוד קונו, אכן כתב הפמ""ג (א""א סס""ק א') דעכשיו שאין הולכין יחף אין נוהגין לרחוץ רגליו (מ""ב ס""ק ב') {וק""ק דלפי טעמא דהרשב""א (המובא במג""א ס""ק א') דומיא דכהן קודם עבודתו ה""ל לרחוץ רגליו אפי' בזמן הזה, וצ""ל דאינו ממש ככהן}"	סימן ד סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מברכים בבקר אשר יצר אם לא עשה צרכיו ולמה?	"האבודרהם כתב שצריך לברך, והב""י אינו יודע טעמו [ומש""ה בשו""ע סתם שאין לברך], והדרכ""מ פי' טעמו כיון דאסור לו ליגע בנקבים שבגופו עד אחר נטילת ידים לכן יברך אשר יצר, והמג""א (ס""ק ב') פי' טעמו דכיון נעשה כבריה חדשה צריכין אנו להודות להקב""ה (מ""ב ס""ק ג')"	סימן ד סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מאי נפק""מ בין הטעמים?"	"1) אם ניעור כל הלילה ולא הטיל מי רגלים בבקר, לפי טעמו דדרכ""מ כיון דמספק אסור לו ליגע בנקביו ממילא מותר לו לברך אשר יצר, אבל לטעמא דהמג""א דבריה חדשה אינו יכול לברך (פמ""ג א""א ס""ק ב', מ""ב ס""ק ג')<br>2) כתב רע""א עוד נפק""מ אם אין לו מים אלא כדי נטילה אחת, דזה סגי לתפילה אבל לא סגי לנגיעת נקביו, דלפי טעמו דדרכ""מ יכול לברך על נטילת ידים ולא אשר יצר, ולפי המג""א יכול לברך אפי' אשר יצר<br>3) נראה עוד נפק""מ אם קם קודם עלות השחר ולא הטיל מי רגלים, דלפי המג""א יכול לברך דנעשה כבריה חדשה, אבל לטעמא דדרכ""מ תלוי אם מותר ליגע בנקביו [ויתכן דאפי' על הצד דמותר, כשיגיע עלות השחר בודאי אסור עד שיטול ידיו עוד פעם וא""כ עדיין לא נגמרה ההיתר ליגע בנקביו ואינו ראוי לברך עד אחר עלות השחר], וצ""ע"	סימן ד סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם השתין באמצע הלילה?	"יברך אשר יצר מיד (מ""ב ס""ק ג')"	סימן ד סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אם צריך להטיל מי רגלים בבקר, מהו סדר הדברים?	"בתחילה נוטל ידיו, ואח""כ מטיל מי רגלים, ואח""כ נוטל ידיו עוד פעם ויברך על נטילת ידים ואשר יצר (מ""ב ס""ק ד') [ולגבי הסדר דענט""י ואשר יצר, עי' בשע""ת (סי' ו' ס""ק ה') דהביא שיירי כנסת הגדולה דס""ל לברך אשר יצר תחילה דהיא חובה שעתא משא""כ ענט""י הוי רק תשלומין, אבל סתימת הפוסקים אינו משמע כן וביאר השע''ת כיון שיש סוברים דעל עשיית צרכיו צריך לברך נמי ענט""י אע""פ דלא קיי""ל כוותיהו מ""מ הא מיהת נקטינן לברך ענט""י תחילה, ומסיים דיכול לעשות איזה סדר {ולמעשה יש לברך ענט""י תחילה}]"	סימן ד סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אם קם בהשכמה, מתי יברך על נטילת ידים?	"מסיק הביה""ל (ד""ה ואפי') דעדיף לברך על נטילת ידים סמוך לתפילה לקיים דעת הרא""ש, וגם יסדרה עם שאר הברכות לקיים דעת הרשב""א [ומביה""ל (ד""ה עלייהו) משמע דעדיף שיגע מקום מטונף קודם שנוטל פעם שנית סמוך לתפילה], וע""ע בערוה""ש (סעי' ה') דס""ל דיברך ענט""י מיד דס""ל דאפי' להרא""ש יכול לברכה מיד"	סימן ד סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר ליטול ידיו במים שנעשו בהם מלאכה או שנפסלו משתיית כלב?	"כתב הרא""ה שהם כשרים לנטילה אבל אין לברך עליהם (שו""ע), אבל הלבוש סבר דיברך על נקיות ידים [כשרוצה להתפלל מיד, ואם מתפלל בעוד שעה ושתים אין לברך דשמא אח""כ יזדמן מים כשרים (פמ""ג א""א ס""ק ה')] (מ""ב ס""ק ו'), והב""ח סבר דיברך על נטילת ידים (מג""א ס""ק ה'), והמ""ב (ס""ק ז') הכריע כהב""ח שיברך על נטילת ידים [אבל לכתחילה יטול במים כשרים (ביה""ל ד""ה לקמן)]"	סימן ד סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מהו לשון על ""נטילת"" ידים?"	"כתב רבינו ירוחם (והרא""ש ברכות פ""ט הכ""ג) דהוא לשון נטלא, ור""ל כלי, וזהו הלשון שתקנו לנט""י לסעודה דבעי כלי, וה""נ לא ישנה הברכה (ב""י)"	סימן ד סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כמה פעמים צריך ליטול את ידיו?	"ג' פעמים בסירוגין [להגר""א ד' פעמים] להעביר הרוח רעה (מ""ב ס""ק י'), ובדיעבד אם נטלם שלא בסירוגין יצא (כך מבואר מביה""ל ד""ה ידקדק) [וכן מבואר מחולין (ק""ז ע""ב) לפי רש""י דאשה שנוטלת ידה אחת מהני לשיבתא (ר""מ דיוויס)], ומשמע מרע""א (ס""ק ג') דאפי' אם מפסיק בין הנטילות מהני [דכתב דיטול פעם אחת ויעשה צרכיו ויטול עוד ב' פעמים (אשי ישראל פ""ב הע' כ')]"	סימן ד סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	עד כמה צריך ליטול ידיו?	"הסדר היום סבר עד קשרי אצבעותיו, והמג""א (ס""ק ז') הביא עד פרק הזרוע, ופסק המ""ב (ס""ק ט') דלכתחילה יטול עד פרק הזרוע, ואם אין לו מים [כגון בהולכי דרכים (שע""ת ס""ק ו')] די עד קשרי אצבעותיו. ועוד כתב המג""א (ס""ק ז') דצריך לפשוט הכפות לקבל הטהרה כמי שרוצה לקבל דבר ויגביהם כנגד הראש (מ''ב ס""ק ט') {ואין נוהגין כן}"	סימן ד סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"עי' באה""ט (ס""ק ו') סדר אמירה בשעה שנוטל ידיו ופניו"		סימן ד סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין 1) בנשים 2) בקטנים 3) בגוים?	"1) בודאי צריכות ליזהר ליטול ידיהם שהן מתקנות המאכל 2) יטלו ידיהם כי נוגעים במאכל {ומדלא חשש לנגיעת נקבים משמע דהחשש הוא מחמת אוכל שיאכלו אחרים} 3) אין לחוש (מ""ב ס""ק י')"	סימן ד סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בנגיעת 1) פה, חוטם, אזנים, ועינים 2) פי אמה ופי טבעת 3) פי הקזה וגיגית שכר 4) שאר מאכלים?	"1) צריך ליזהר שלא ליגע בהם קודם נטילה מפני הרוח רעה (רש""י, טור) [ויש ליזהר אפי' מבחוץ (שע""ת ס""ק ו', מ""ב ס""ק י""ב)] 2) רש""י סבר דצריך ליזהר כל היום [משום זרע לבטלה ושלא לבא לידי תחותוניות], ודחה הגר""א דמצי למימר דמיירי מעטרה ולמטה ואסור רק קודם נטילה (וכ""כ המ""ב ס""ק י""ג) 3) הב""י פירש בדעת רש""י דהוא כל היום משום דמזיק החבורה ומפסיד השכר [ולפי""ז דוקא אם מרבה ליגע], אכן השיגו הט""ז (ס""ק ד') והגר""א דאין זה סיבה שיקללו שידו תקצץ, אלא פרשו דוקא קודם נטילה ומשום הרוח רעה [והטור השמיט דברים אלו מפני שאינם מצוי כ""כ], ולפי""ז אפי' במקרה אסור (מ""ב ס""ק י""ג), ואם נגע בגיגית של שכר צ""ע למעשה אם מותר (ביה""ל ד""ה לא) 4) אין ליגע, אבל בדיעבד אין לאסור המאכל, ואם אפשר להדיחנו ג' פעמים יעשה כן (מ""ב ס""ק י""ד) [ועוד כתב המ""ב (שם) שאין לשתות עשן טבא""ק קודם נט""י]"	סימן ד סעיף ג-ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	בגיגית, האם הוא נוגע בגיגית או בשכר?	"כתב דעת תורה למהרש""ם ע""פ הגר""א בסוף מס' ידים דוקא אם נוגע השכר ממש, וכן משמע מהט""ז (סי' ס""ב ס""ק א', ומובא במ""ב שם ס""ק ח') לגבי שתיית מים באמצע הלילה. וממילא מותר ליתן בקבוק לתינוק באמצע הלילה בלא נטילת ידים, ובלבד שלא יגע בנקביו של התינוק, וע""ע שו""ת רבבות אפרים (ח""ב סי' ו') ושו""ת יביע אומר (ח""א יו""ד סי' ט',כו) (ספרו של רב גרשון מלצר עמ' 196)"	סימן ד סעיף ג-ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם צריך רביעית וכלי וכח גברא, לנטילת ידים (לכתחילה,בדיעבד)?	"בכולם בעי לכתחילה מדנקט לשון ""נוטל"" ולא רוחץ (ב""י בשם הרשב""א), אבל בדיעבד או אם א""א בענין אחר יוצא אפי' בלא דברים אלו וגם יכול לברך על נטילת ידים (רמ""א, מג""א ס""ק ו', מ""ב ס""ק ט""ו-י""ז) [דלא כרא""ה ופרישה דס""ל דאינו יכול לברך (ביה""ל ד""ה אין)]"	סימן ד סעיף ו-ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"איזה דברים שנוהגין בנט""י לסעודה אין נוהגין בנט""י בבקר אפי' לכתחילה?"	"הדברים דהוי רק זהירות בנט""י לסעודה (פמ""ג, ביה""ל ד""ה טוב) {כגון חציצה בדבר רפוי דאמרינן (סי' קס""א סעי' ג') דלכתחילה יש להחמיר לסעודה}"	סימן ד סעיף ו-ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין במים גלויים לנט""י?"	"השע""ת (ס""ק ז') הביא מח' בזה במקום דשכיחי נחשים, ומסיים דאנן לא מקפידין על זה אפי' בדחיית פה וכ""ש לנטילת ידים, וכתב המ""ב (סי' ק""ס ס""ק כ""ג) דאפי' אם מחמיר על שתיה יכול להקל בנט""י."	סימן ד סעיף ו-ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם נוטלין נט""י על גבי 1) קרקע 2) קיסמין 3) כלי?"	"1) לא מפני שיש רוח רעה עליהם, וצריך לשפכם במקום שאין דרך בנ""א לעבור עליהם (שו""ע) 2) לא, ולא דמי למים אחרונים דמותר ע""י קיסמין (לקמן סי' קפ""א סעי' ב') דהתם הרוח רעה בא כשהגיע לארץ משא""כ בנט""י בבקר בא ע""י רחיצת ידיו (מג""א ס""ק ז', מחה""ש) {אכן, עי' בשעה""צ (סי' קפ""א ס""ק י""ז) וביה""ל (שם ד""ה אלא) דיש מח' בין רש""י ולבוש בטעם ההיתר דקיסמין במים אחרונים, שרש""י ס""ל דאין רוח רעה אלא כשיגיע לארץ, והלבוש ס""ל דמיד יש רוח רעה אלא דלא חיישנן שיעבור עליהם כשהם ע""ג קיסמין, ולפי""ז המג""א לשיטתו ס""ל כרש""י ולפיכך כאן מחמיר אבל לפי הלבוש יש מקום להתיר אפי' בנטילת ידים דשחרית אע""פ שיש עליהם רוח רעה מ""מ לא יעבור בני אדם עליהם} 3) כן, וטוב שיהא הכלי תחתון מאוס (מג""א ס""ק ז') {ונראה דע""פ הזוהר יש ענין ליטול ידיו לתוך כלי בדוקא ולא לתוך כיור או ע""ג קרקע [אפי' אם לא יעבור שם בני אדם], וכן משמע קצת ממ""ב (ס""ק י""ט)"	סימן ד סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם יוכל לברך כנגד המי נטילה?	"כתב השע""ת (ס""ק ח') בשם הברכ""י שמנהג חרדים אל דבר ה' שלא לקרות ולברך כנגד המי נטילה, וע""ע במ""ב דרשו דהביא מקילים"	סימן ד סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר ליהנות ממי נטילה?	"אע""פ שכתב השו""ע שאסור ליהנות ממנו, מבואר מדה""ח דהוא משום חשש סכנה ואינו איסור הנאה, וכ""כ הערוה""ש (סעי' ט""ז), וכן משמע מביה""ל לקמן (ס""ס של""ח) דכתב דהמים אינם מוקצה בשבת"	סימן ד סעיף ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	באיזה יד נוטל תחילה?	"יש סתירה בזוהר אם יטול יד ימין תחילה או יד שמאל תחילה, ותי' הב""י דבנטילה לסעודה יטול ימין תחילה ובנטילה בבקר יטול שמאל תחילה, ועוד תי' דנוטל הכלי של מים ביד ימין ונותנה ליד שמאל כדי שיריק המים על יד ימין, ופסק בשו""ע כתירוץ שני"	סימן ד סעיף י		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין באיטר יד?	"אזלינן בתר ימין דעלמא (ארצ""ה, מ""ב ס""ק כ""ב)"	סימן ד סעיף י		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מי שעדיין לא נטל ידיו, האם מותר 1) להביא מים לאחר 2) ליטול ידיו של אחר לנט""י בבקר 3) ליטול ידיו של אחר לסעודה?"	"1) כן (מג""א ס""ק ח', מ""ב ס""ק כ""ג) 2) לא (זוהר, שו""ע) 3) הט""ז (ס""ק ז') אוסר, אבל הרבה אחרונים מקילים (פמ""ג מש""ז ס""ק ז', א""ר, של""ה, סדר היום, מ""ב ס""ק כ""ד) {ויש להסתפק בדעת הט""ז אם מיירי במי שלא נטל ידיו של שחרית או שלא נטל ידיו לסעודה, ואת""ל דמיירי בסעודה מה הדין אם הוא אינו רוצה לאכול עכשיו, וצ""ע}"	סימן ד סעיף יא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מהני שכשוך במים 1) לענין תפילה 2) לענין רוח רעה?	"1) לתפילה בודאי מהני, בין לפי הרא""ש כמו שאר מידי דמנקי, ובין לפי הרשב""א שכתב בתשובה דרק בכיור איכא מיעוט ממנו ולא בתוכו הא בעלמא אפי' בתוכו מהני [ואע""פ שהרבה סוברים דשכשוך לא מהני לסעודה, מ""מ לענין נט""י של שחרית כיון דלא מצינו אלא הרשב""א דסבר דצריך כלי והוא עצמו כתב דמהני שכשוך, הכי נקטינן (ב""י)], וממילא לכו""ע יכול לברך על נטילת ידים (מג""א ס""ק ט', מ""ב ס""ק כ""ה) 2) לענין רוח רעה לא מהני, והב""י מסתפק אם משום דנטמאו המים או משום דבעי עירוי בדוקא, ונפק""מ אם שכשך בשלשה מימות. אמנם, כתב המ""ב (ס""ק כ""ה) בשם הארה""ח דאם שכשך בתוך הנהר או מקוה [אפי' אין בה מ' סאה {אבל מ""מ הוי שם מקוה למחטין דסגי ברביעית}] או שלג דמהני אפי' לרוח רעה דלא נטמאו כלל"	סימן ד סעיף יב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם נגע במים קודם שנטל את ידיו?	"הא""א מבוטשאטש מקיל, והגר""ז (מהדורא בתרא סעי' ב') מחמיר"	סימן ד סעיף יב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין 1) בניעור כל הלילה 2) ישן שינת עראי?	"1) לפי הרא""ש א""צ נטילה, לפי הרשב""א נוטה הב""י לומר לא פלוג וחייב ליטול (ט""ז ס""ק ט', מ""ב ס""ק כ""ח, ודלא כמג""א ס""ק י""א). ועוד מסתפק הב""י ברוח רעה אם היא תלוי בשינה או בלילה. למעשה, אע""פ שהב""ח ס""ל דיכול לברך מ""מ קיי""ל כהרמ""א דאין לברך, אבל אם עשה צרכיו או נגע במקום מטונף לכו""ע יכול לברך (מ""ב ס""ק ל') {וזהו דוקא לדידן דקיי""ל דלפי הרשב""א אמרינן לא פלוג, אבל לפי המג""א בעי שינת עראי, ועי' ברע""א דמצדד דאפי' אי הוי ספק אי אמרינן לא פלוג י""ל דאיכא ס""ס לברך} 2) לפי הרא""ש א""צ נטילה [דלא חיישינן שנגע במקום מטונף אלא בשינת קבע], ולפי הרשב""א בודאי צריך נטילה {ולמעשה אין לברך אלא אם טימא את ידיו בודאי}"	סימן ד סעיף יג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"למה אמרינן לא פלוג לפי הרשב""א ולא לפי הרא""ש?"	"תי' הט""ז (ס""ק ט') דלפי הרשב""א ברכת ענט""י הוא שבח והודיה על חסדי השי""ת שמחזיר נשמותיהם של אחרים שהיו ישנים משא""כ לפי הרא""ש שאינו הודיה אלא להציל אדם מעבירה שלא יתפלל בידים מזוהמות {ועוד יש להקשות למה לא אמרינן לא פלוג באשר יצר לפי המג""א דס""ל דטעמא משום בריה חדשה [וכ''ת דהמג""א לשיטתו (ס""ק י""א) דס""ל דלא אמרינן לא פלוג אפי' בעל נטילת ידים, אבל עדיין קשה לפי המ""ב (ס""ק ג') דפסק כהמג""א דטעמא משום בריה חדשה וגם פסק (ס""ק כ""ח) דאמרינן לא פלוג בעל נטילת ידים] וי""ל דאמרינן לא פלוג בנטילת ידים לומר דחז""ל תקנו שחייב ליטול ידיו משום בריה חדשה וממילא מחויב לברך משא""כ באשר יצר אם אינו עושה צרכיו לא אמרינן לא פלוג על הברכה גרידא, כן נראה לענ""ד}"	סימן ד סעיף יג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם ישן עם בתי ידים?	"יטול בלא ברכה דלפי הרא""ש לא בעי נטילה (ביה""ל ד""ה אם) [ובזמן הזה שישנים בבגדים אפ""ה אינו כבתי ידים (מ""ב ס""ק ס')]"	סימן ד סעיף יג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם קם בתחילת הלילה?	"כתב הביה""ל (ד""ה כל) דצריך ליטול את ידיו מיד להעביר הרוח רעה, ולפי הרשב""א צריך ליטול את ידיו עוד הפעם בבקר משום בריה חדשה [דקודם חצות הלילה לא נעשה בריה חדשה (תהלה לדוד)], ולפי הרא""ש צריך לטנף את ידיו בבקר קודם שיטול את ידיו"	סימן ד סעיף יג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הכלל במי שיש לו ספק ברכה אם יכול להכניס עצמו לודאי חיוב?	"במ""ב (ס""ק ל') מבואר דמותר, וכן משמע במ""ב (ס""ק ל""ג), וכן מבואר בביה""ל לקמן (סי' קנ""ט סעי' י""ג ד""ה ולכתחילה). אכן, הקשה מ""ב דרשו ממ""ב לקמן (סי' ח' ס""ק מ""ב) דמשמע דיש בזה חשש ברכה לבטלה {ואפשר לומר דלא רצינו לגרום עוד ברכה ע""י צמצום כוונתו דזה גרוע טפי, ומש""ה בסי' ח' לא יפשוט טליתו בדעת שלא ללבשו תכף [אכן, אינו ברור אם זהו כוונתו המ""ב דאולי כוונתו הוא לעשות היסח הדעת גמורה]. ולפי""ז מיושב למה נוהגין לומר ברוך שם וכו' אחר ברכת על מצות תפילין ולא עושים עצת רע""א (שהובא בביה""ל סי' כ""ה סעי' ה' ד""ה וטוב) לכוון לצמצם ברכת להניח שלא יחול על השל ראש [ונהי דהביה""ל משמע שאינו ברכה לבטלה אבל מ""מ לא נוהגין לעשות תנאי זה], וגם בביה""ל (סי' ח' סעי' י""ד ד""ה ויש) דכתב עצה במרחץ לצמצם ברכתו עד שיפשטנו בבית המרחץ נראה דאין נוהגין כן משום כך, וגם במאה ברכות בשבת כתבו הפוסקים דאין ראוי לצמצם ברכתו כדי שיעלה לו מאה ברכות, וכן אשכחן לקמן (סי' קע""ד סעי' ד') דהמחבר כתב עצה לצמצם ברכת בורא פרי הגפן, והקשה עליו התוספת שבת דהוא גורם ברכה שא""צ ומש""ה הט""ז לא הביא עצה זה (שעה""צ סי' רצ""ט ס""ק ל""ט), כנלענ""ד. ועי' שע""ת לקמן (סי' ח' ס""ק י""ב) דמשמע דפליגי פר""ח ותבואת שור בדבר זה, וע""ע בשע""ת ס""ק ט""ז}"	סימן ד סעיף יג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אם קם קודם עלות השחר ונטל ידיו, האם צריך ליטול ידיו עוד פעם אחר עלות?	"כתב ב""י בשם ארחות חיים די""א דצריך ליטול עוד פעם משום בת מלך השורה על ידיו עד עלות השחר, אבל פשוט דאין לברך על זה דאפי' בודאי רוח רעה אינו מברך (רמ""א, מג""א ס""ק י""ג) "	סימן ד סעיף יד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין לגבי נגיעת נקביו?	"משמע מרע""א (על המג""א ס""ק ב') דאסור ליגע בנקביו עד עלות השחר אפי' אם נטל ידיו, אבל ממ""ב (ס""ק ל""א) ודרכ""מ (סי' ו' ס""ק ד') משמע דבת מלך רק חוזרת בעלות השחר, ולפי""ז לכאורה יהא מותר ליגע בנקביו אחר שנטל ידיו קודם עלות השחר [עי' אשי ישראל (פ""ב הע' ק""ד) דכתב דפשוט דהניעור כל הלילה יכול ליגע בנקביו קודם עלות]"	סימן ד סעיף יד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם הלך לישון שינת קבע אחר שקם?	"אפ""ה אינו מברך ענט""י עוד פעם דלפי הרשב""א אינו נעשה כבריה חדשה אלא פעם אחת (מ""ב ס""ק ל""ב)"	סימן ד סעיף יד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין אם לא בירך ענט""י בפעם ראשון שקם?"	"לפי הרשב""א יכול לברך כשקם להתפלל כיון דמסדרה על הברכות, ולפי הרא""ש יכול לברך אם מטנף ידיו תחילה (מ""ב ס""ק ל""ג, ביה""ל ד""ה ויטלם ובביה""ל לעיל סעי' א' ד""ה עלייהו)"	סימן ד סעיף יד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם ישן ביום?	"הב""י מסופק ברוח רעה שבזוהר שבא מחמת שינה אם הוא דוקא בלילה או אפי' ביום [ופשוט לו דמטה לאו דוקא] {והדרכ""מ רצה לפשוט הספק ע""י הארחות חיים הנ""ל, וצ""ע דהארחות חיים איירי בבת מלך ועל זה אמרינן דבא בעלות השחר אבל הספק דב""י קאי על הרוח רעה שבאה מחמת שינה, ועל זה נסתפק אם בא אפי' ביום}, וממילא יטול מספק [ופשוט בלא ברכה דלעולם אין מברכין על רוח רעה], והשע""ת (סס""ק י""ז) הביא מברכ""י דפשוט לו דיש רוח רעה בשינה ביום "	סימן ד סעיף טו-טז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו הדינים בשינה ביום לגבי 1) נגיעת נקביו 2) הליכה ד' אמות?	"1) {נראה דבשינה ביום דליכא בת מלך אלא רוח רעה דהזוהר, יש מקום להקל בנגיעת שאר נקבים שבגוף חוץ מעיניו שהזוהר לא הזכיר אלא עיניו, וצ""ע למעשה} 2) כתב א""א מבוטשאטאש דאין שום מדת חסידות להחמיר"	סימן ד סעיף טו-טז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אחר כמה זמן של שינה באה הרוח רעה?	ששין נשמין	סימן ד סעיף טו-טז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כמה ששין נשמין?	"כתב שע""ת (ס""ק י""ז) דיש ג' שיטות, התפארת צבי סבר שהוא כב' וג' שעות, והביא ראיה מהאריז""ל דישן בשבת ב' וג' שעות, ודחה השע""ת דשבת שאני דשינה בשבת תענוג, ועוד דחה דהאריז""ל היה ניעור כמה פעמים באמצע שינתו. בסוף מחזיק ברכה הביא שת""ח אחד מדד שינת סוס ומצא שהוא יותר מחצי שעה, והרמ""ע מפאנו כתב דהוא ששים חלקים (1080 חלקים בשעה) שהוא יותר מג' מינוטים, ומסיים הביה""ל (ד""ה דוד) דבעל נפש יחמיר לפי כחו {ומנהג העולם כחצי שעה}"	סימן ד סעיף טו-טז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בשינה ביום 1) בחול 2) בשבת?	"1) יש מנהג חסידות שלא לישון יותר מששים נשמין (מג""א ס""ק ט""ז), וע""פ קבלה יש ענין שלא לישון כלל ביום (מג""א ס""ק ט""ו, לבושי שרד), ולמעשה כתב המ""ב (ס""ק ל""ו) דהכל תלוי לפי מה שהוא אדם וכפי צורך עבודתו 2) מותר אפי' יותר מששים נשמין (שע""ת ס""ק י""ז, מג""א ס""ק ט""ו, מ""ב ס""ק ל""ו)"	סימן ד סעיף טו-טז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כמה זמן ישן דוד המלך?	"הקפיד על עצמו שלא לישון ששים נשמין אפי' בלילה (מג""א ס""ק ט""ז), ולנו תופסין מדת חסידות דוקא ביום [וכתב הערוה""ש (סעי' י""ז) דאנו אין נזהרין בזה]"	סימן ד סעיף טו-טז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם צריך לרחוץ פיו בבקר?	"טוב לעשות כן כי צריך להזכיר שם השם בקדושה וטהרה, אבל אינו מעכב (מ""ב ס""ק ל""ז), וכן מצינו במ""ב לעיל (ס""ק ט') בתענית ציבור"	סימן ד סעיף יז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	איזה דברים צריך ליטול 1) ג' פעמים משום רוח רעה 2) פעם אחת משום רוח רעה 3) פעם אחת משום נקיות (לצורך תפילה)?	"1) הקם ממטתו, ההולך בין המתים, נוגע במת, תשה""מ, יצא מביהכ""ס ובית המרחץ {ודוקא מבית הפנימי ולא מבית האמצעי (כך מבואר משעה""צ ס""ק ס""א)} (שע""ת ס""ק כ', רע""א, מ""ב ס""ק ל""ט) 2) הנוטל צרפניו, מפלא כליו [ואפי' לא נגע בכנה], הנוגע בכנה [דמבואר ממ""ב לקמן (סי' צ""ז ס""ק י""ב) דהוא משום רוח רעה], מקיז דם, המגלח 3) החולץ מנעליו, נוגע ברגליו {ואע""פ שזה בכלל נוגע בגופו מ""מ מקורו של זה מאבודרהם ומקורו של זה ממהר""י אבוהב כדמבואר בב""י}, חופף ראשו, נוגע בגופו [אע""פ שהפמ""ג (מש""ז ס""ק ט""ו) ס""ל כפשטות המחבר דדברים אלו הוו משום רוח רעה מ""מ המ""ב (ס""ק מ""א) ס""ל כארצות החיים דדברים אלו אינם אלא משום נקיות], הנוגע בפרעוש (שע""ת ס""ק כ', מ""ב ס""ק מ""ה), הנוגע ברפש וטיט (מ""ב ס""ק ל""ח, ביה""ל סי' צ""ב ד""ה והסיח) {ומבואר במ""ב לקמן (סי' תרי""ג ס""ק ו') דיש חילוק במקומות אלו, דאילו נגע במקום מכוסה הוי מקום זיעה וצריך ליטול כל ידו משא""כ כשנגע ברפש וטיט ופרעוש  סגי לרחוץ מקום מגעו לבד, ואם יש חשש שיפסיד תפילה בציבור סגי במידי דמנקי וכמ""ש המ""ב (סי' תקנ""ג ס""ק ו', ושעה""צ שם ס""ק ט""ו)} "	סימן ד סעיף יח-יט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם נגע במנעלים חדשים?	"המור וקציעה והדעת תורה למהרש""ם ס""ל דא""צ ליטול את ידיו, אבל הר""ג מלצר שליט""א (בספרו הע' 96) מדייק מלבושי שרד לקמן (סי' קכ""ח) דכתב ""כל"" מנעלים, משמע דתקנו ליטול אפי' על מנעלים חדשים {ולענ""ד מבואר ממ""ב לקמן (סי' תרי""ד ס""ק י""ד) דכשנוגע במנעליו סגי לרחוץ מקום מגעו, ש""מ דהוי כרפש וטיט וצריך ליטול מחמת הטיט שמוטל על ידיו, ולפי""ז אין נפק""מ במין המנעל וגם ליכא נפק""מ אם הוא חדש או ישן, כל זמן שיש טיט על מנעלו צריך לרחוץ מקום שנגע בו}"	סימן ד סעיף יח-יט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מאי נפק""מ אי טעמא משום נקיות או משום רוח רעה?"	"1) משום רוח רעה צריך ליטול את ידיו תיכף (מג""א ס""ק י""ח, מ""ב ס""ק מ""א)<br> 2) משום רוח רעה לפי הזוהר צריך מים אפי' לברכה משא""כ לנקיות סגי לברכה במידי דמנקי (מ""ב ס""ק ס""א), ועי' בסמוך"	סימן ד סעיף יח-יט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם סגי במידי דמנקי?	"לדברים שיש בהם רוח רעה בעי מים, ולדברים משום נקיות משמע דסגי במידי דמנקי לתורה ולברכות (מג""א ס""ק י""ז, מ""ב ס""ק ל""ט וס""ק מ""ה), וכן מבואר בכמה אחרונים בילקוט מפרשים (ספר פלאים, שיורי לקט) דהמג""א דכתב דבעי מים בדוקא אינו קאי על כל הדברים שבסעיף זה {וזהו לפי הארה""ח ודעימיה דהחופף בראשו אינו משום רוח רעה אלא משום נקיות אבל לפי הפמ""ג ניחא טפי דהמג""א קאי על כל הדברים שבסעיף}"	סימן ד סעיף יח-יט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין כשהולך לבית הקברות?	"המ""ב (ס""ק מ""ב) הביא ממג""א בשם מהרי""ל (סי' כ""ג) שיטול את ידיו קודם שמתפלל על הקברות, ועוד הפעם כשיוצא מבית הקברות, וגם ירחוץ הפנים משום בלע המות לנצח וגו', אכן במהרי""ל בפנינו כתוב שירחצו פעם ראשון כשבאים מבית עולמים להתפלל, ורוחצים עוד הפעם בשובו לחצר ב""ה {ונראה כוונתו בית הכנסת דאינו קוראהו בית הקברות אלא בית עולמים}, וצ""ע  (עי' הגהות ר""ב פרנקל ופסק""ת אות ה')"	סימן ד סעיף יח-יט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בנטילה לגבי מת?	"נוהגין ליטול ידיו אם נכנס אצל מת או הלך ללותו [ולפי הפמ""ג (א""א ס""ק כ""א) דוקא אם היה תוך ד' אמות להמת, אבל מסתימת המג""א אינו משמע כן, וכן הביא שמירת הגוף והנפש (סי' נ""ד הע' ל""ה) בשם החזו""א להחמיר], וגם נוהגין שלא ליכנס לבית אחר קודם שירחץ ידיו (מ""ב ס""ק מ""ג) [וכתב הכה""ח (אות פ""א) דה""ה אם נגע בעכו""ם או ישראל מומר דחייהם כמתים, וכן יש להחמיר כשנגע בעלי חיים טמאים], וגם נוהגין שאין מנגבים הידים (שיירי כנסת הגדולה יו""ד סי' שע""ו) [ובמקום צינה יש להקל (בן איש חי, כה""ח ס""ק ע""ח)] {ושמעתי ע""פ דרוש (מר' אפרים ניסנבאום) דנוטלים הידים לרמז שצריכים אנו להמשיך חיינו ומצד שני רצינו לזכור את הנפטר ומש""ה משיירים המים על הידים}, וגם נוהגין שאין לוקחין הכלי מאחר (רע""א יו""ד סי' שע""ו, חכמ""א כלל קנ""ח סעי' ל') [ובפסק""ת (הע' 246) הביא שלא להשאיר מים בכלי בגמר נטילתו, ומש""ה נוהגין להפוך הכלי]"	סימן ד סעיף יח-יט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו החילוק בין הנוגע בכנה להנוגע בפרעוש?	"כנה יש בו משום רוח רעה ובעי נטילה במים (כדמבואר במ""ב סי' צ""ז), פרעוש אינו אלא משום נקיות וסגי במידי דמנקי (מ""ב ס""ק מ""ה) {ורק לתפילה בעי מים}"	סימן ד סעיף יח-יט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בחיכוך שער ראשו וזקנו?	"כתב הערוה""ש (סעי' י""ח) דא""צ נטילה אם חכך במקום מגולה בראשו ובגופו (וכ""כ הערוה""ש סי' צ""ב סעי' י'), וכ""כ כה""ח (אות צ""ח) שחוץ לכובע הוי מקום מגולה ואין להקפיד אע""פ שיש שם שער דכן משמע מהשו""ע [אולם, הערוה""ש (סעי' כ""א) מחמיר דאפי' ע""י מסרק דבעי נטילה, אבל הבית ברוך פי' דס""ל משום רוח רעה, ודלא כמ""ב (ס""ק מ""א) דס""ל דהוי משום נקיות (אשי ישראל פ""ב הע' קל""ח)]<br> "	סימן ד סעיף יח-יט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אם נגע ידיו של מי שלא נטל ידיו בבקר, האם צריך ליטול ידיו עוד פעם?	"כן (כה""ח אות י""ז, וכן הורה הרי""א פארכהיימער שליט""א)"	סימן ד סעיף יח-יט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו העונש למי שאינו נוטל ידיו?	"אם ת""ח הוא משכח תלמודו, ואם אינו ת""ח נכנס בו רוח שטות ויכול לבא לידי עבירה (פמ""ג א""א ס""ק כ""ב, מ""ב ס""ק מ""ז)"	סימן ד סעיף יח-יט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	הרוחץ פניו, האם צריך להקפיד לנגבו?	"כן, שלא יתבקע או יעלה בהן שחין (גמ' שבת קל""ג, ורש""י שבת קל""ד)"	סימן ד סעיף כ		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו רפואתו?	ירחץ פניו במי סילקא	סימן ד סעיף כ		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	איזה מקומות מותר ליגע באמצע תפילה וסעודה?	דוקא במקומות מגולים שבראשו ובזרעותיו	סימן ד סעיף כא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם נגע במקום מכוסה 1) בתפילה 2) בסעודה?	"1) באמצע שמ""ע די בנקיון בעלמא, אבל בק""ש או בפסד""ז צריך ליטול ידיו במים [ובלבד שלא יפסיד תפילה בציבור (מ""ב סי' צ""ב ס""ק כ')] 2) הט""ז (ס""ק י""ד) ס""ל דצריך לחזור וליטול בברכה, אבל המ""ב (ס""ק נ""א) פסק כרוב האחרונים דס""ל שיחזור ויטול ידיו בלא ברכה"	סימן ד סעיף כא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	איזה זיעה הוי סם המות?	"כל זיעה הוי סם המות חוץ מזיעת הפנים, וסימן לדבר בזיעת אפיך תאכל לחם (שו""ע יו""ד סי' קט""ז, מ""ב ס""ק נ""ב) "	סימן ד סעיף כא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	איזה מקומות חשובים מקומות מכוסה?	"כתב המחצית השקל דהכל תלוי במנהג המקום [דמקומות המכוסים בפועל מתמלאים בזיעה], ואפי' ברגלים במקום שהולכים יחף מצדד המ""ב (ס""ק נ""ד) דהוי מקום מגולה [ודלא כפמ""ג (א""א ס""ק כ""ג)] [ואע""פ שהמחה""ש מחמיר ב-tight sleeves ליחשיב מקום מכוסה עד כף ידו, מ""מ הביה""ל (ד""ה צריך) הביא ראיה מרש""י בזבחים (י""ח ע""ב) דרק עד מרפק הוי מקום מכוסה אע""פ שהבגדי כהונה היו מתוקים בחזק על בשרו ואפ""ה רק עד המרפק הוי מקום זיעה (וע""ע מנח""י ח""ד סי' קי""ד, וקובץ תשובות ח""ג סי' י""ב, חזו""א אגרות תורה סי' ד')]"	סימן ד סעיף כא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה יעשה אם אין לו מים?	יקנח ידיו במידי דמנקי	סימן ד סעיף כב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם זה מהני לכל דבר?	"מהני להרא""ש, ומדיכול לברך מבואר דמהני אף לפי הרשב""א {והב""י הביא מתשובת הרשב""א (ח""א סי' קנ""ג) דהוא מודה לסברת הרא""ש דידים עסקניות הם, והביא עוד תשובת הרשב""א (ח""א סי' קצ""א) דהטעם דבריה חדשה הוי טעם לחלק בין שחרית לשאר תפילות, אבל העיקר הוא הכנה לתפילה, וא""כ סגי במידי דמנקי}, אבל לא מהני לרוח רעה"	סימן ד סעיף כב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו נוסח הברכה?	"יברך על נקיות ידים, והקשה המג""א (ס""ק כ""ה) מ""ש ממי שטובל ידיו במים דמברך ענט""י, ותי' החיי""א (כלל ז' סעי' ד') דטבילה בכלל נטילה להכי מהני הנוסח ענט""י משא""כ מידי דמנקי אינו בכלל נטילה, אמנם ביאר הפמ""ג (א""א ס""ק כ""ה) דקושיית מג""א הוי דלא לברך כלל דלא תקנו נוסח הברכה על נקיות ידים (לפי הרשב""א) א""נ יברך על נטילת ידים דזהו העיקר התקנה (לבושי שרד, גר""א), למעשה פסק המ""ב (ס""ק נ""ח) לברך על נקיות ידים"	סימן ד סעיף כב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו האופן הנקיון?	"צריך לנקות כל ידו, בין גבו ובין תוכו [ובדיעבד די עד סוף קשרי אצבעותיו וכמ""ש במים] (מ""ב ס""ק נ""ז) {ויל""ע בין האצבעות (אשי ישראל פ""ב הע' נה*), ויש לדייק מצרור ועפר דא""צ לנקות בין האצבעות}"	סימן ד סעיף כב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בשאר תפילות?	"צריך ליטול ידיו קודם כל תפילה בלא ברכה, ואם אין לו מים די במידי דמנקי (מ""ב ס""ק נ""ה)"	סימן ד סעיף כב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם צריך ליטול ידיו לברכות?	"מדינא סגי בנקיון בעלמא, אמנם השע""ת (ס""ק כ""ח) הביא ע""פ הזוהר דאם יש עליהם רוח רעה צריך ליטול ידיו במים (מ""ב ס""ק ס""א) {ויתכן דזהו דוקא ברוח רעה חמורה דשחרית, אבל בשאר רוח רעה כגון נטילת ציפורנים, ויתכן אפי' אם נכנס לבית הכסא וכדומה, מותר לברך, והא ראיה דאינו חמור כ""כ לגבי הליכת ד' אמות וגם לענין נגיעת נקביו. אכן, יש להביא ראיה ממ""ב (סי' רכ""ז ס""ק י""א) דמשמע דאפי' אם יוצא מבית הכסא אין לברך עד שיטול ידיו מחמת הרוח רעה ואין להקל אלא אם יפסיד הברכה, ומשמע דלכתחילה אין לברך אפי' בשאר רוח רעה, ולאו דוקא בשל שחרית [ועדיין יש לחלק בין הרוח רעה דבעי נטילה ג' פעמים להרוח רעה דבעי נטילה פעם אחת], וצריך תלמוד}"	סימן ד סעיף כג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בסתם ידים?	"כשרים לתורה ולברכות, ולא לק""ש ולתפילה (שו""ע, מ""ב ס""ק ס')"	סימן ד סעיף כג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אם ישן, האם ידיו עדיין בסתמן נקיים?	"אם ישן שינת קבע לא, אבל בשינה עראי הוו כסתם ידים דכשרים לתורה ולברכות אבל לא לתפילה (מ""ב ס""ק ס') {ולכאורה אם נתנמנם לזמן מועט עדיין הם כשרים לתפילה}"	סימן ד סעיף כג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה אומרים קודם נטילת ידים בשחרית?	"מודה אני וכו' שאין בו שם השם (מג""א ס""ק כ""ח), וצריך להפסיק בין חמלה ורבה (יד אפרים, ומ""ב סי' א' ס""ק ח')"	סימן ד סעיף כג		
